בגופנו קיימת יותר תבונה מאשר בדברי החכמה המבריקים ביותר.
(ניטשה)
שפת גוף בתרבויות שונות
שפת הגוף שלנו היא משמעותית מאד בהעברת המסרים שאנו מעוניינים להעביר ולחילופין, שאיננו מעוניינים להעביר.
כאשר אנו מקשיבים למלל של אדם ומתבוננים בשפת גופו בו זמנית, הרי ששפת הגוף תהיה המשפיעה לאין ערוך יותר מהמלל.
שנות ילדותי הראשונות עברו עלי בניגריה שמערב אפריקה, שם נחשפתי לתנועות גוף שונות של המקומיים, אשר בחלקן היו זהות לתנועות שלנו ובחלקן היו ייחודיות למקומיים. גיליתי שגם גישתם למבנה גוף היה שונה משלנו – אצלם אישה כבדת בשר נחשבת ליפה ובעלת משמעות, או למשל דעתם באשר למבנה השיניים של האישה. אישה אשר בין שיניה העליונות יש רווח נחשבת לאישה יפה. כך גיליתי אבחנות נוספות, אשר את חלקן אביא בהמשך דברי.
מכאן התפתחה הרגישות שלי לשפת הגוף וחיפשתי הבדלים ושינויים בין אנשים בתרבויות שונות.
למדתי אפוא, שישנן תנועות בשפת גוף שהן בינלאומיות וניתן לפרשן באופן זהה בכל העולם, וישנן תנועות גוף המקבלות פרשנות שונה בתרבויות השונות. להלן אפרט:
– תנועות גוף ופנים המבטאות רגשות כמו: פחד, מיאוס, כעס, הפתעה, עצב, הן תנועות בינלאומיות ומובנות בכל העולם, זוהי מסקנה אליה הגיעו במחקריהם, מדענים שונים ברחבי העולם. דוגמאות:
כעס – כיווץ השפתיים והגבות.
פליאה – פתיחת העיניים לרווחה והרמת הגבות.
בכי – עוויתות בפנים ובפה.
גועל – כיווץ הפנים ועצימה חלקית או מלאה של העיניים.
צחוק – תנועות "פתוחות" של פנים, פה, ראש.
תנועה אחת של הפנים, שקולה כנגד עשרות משפטים, בבואנו להביע רגש.
– תנועת ראש מצד לצד, שפירושה אצלנו לא, דהיינו: סירוב, בתרבות ההודית והיוונית פירושה כן.
– תנועה עם האצבעות שיוצרת את הספרה 0, נחשבת בארצנו ובארצות דוברות אנגלית כהסכמה, כאומרים או.קיי. בברזיל נחשבת זו לתנועה גסה. בניגריה פירושה תנועה גסה, המסמלת את העובדה שלגבר אשר מראים לו תנועה זו יש איבר מין קטן. יש ארצות נוספות הרואות בתנועה זו כאילו נאמר: "אתה בעצם אפס".
– הצמדת שתי אצבעות לשפתיים, תוך השמעת צליל נשיקה, מבטאת בספרד התפעלות חיובית. בישראל, כאשר מגישים את אצבעות היד לפה, מרחיקים מהפה ומאנכים את כף היד, זהו סימן של הפרחת נשיקה. בהודו, סימן אצבע מעוותת מורמת פירושה "אתה שקרן".
– חיבור האגודל עם האצבע ויצירת משולש, תנועה האומרת אצלנו "רק רגע"… בתרבות האירופאית יש לה משמעות גסה ומגונה.
– תנועת שלום בעזרת כף היד – תעשה בארצנו תוך נפנוף היד מצד לצד. האמריקאי ירים ויוריד את כף ידו לצורך זה.
אני מפנה אתכם למאמרי – אמירת שלום בתרבויות השונות, בו תמצאו פירוט רב בנושא.
– זקיפת האגודל כלפי מעלה – משמעויות מספר לה: בארצנו פירושו "הכול בסדר" וגם "יישר כוח".
אצל ילדינו הצבעה בעזרת האגודל אומרת: "ברוגז, ברוגז לעולם"… בארצות מוסלמיות נחשבת זו לתנועה מגונה
– קשר עין – מתפרש אצלנו כקשב. בקוריאה מתפרש קשר עין ממושך כחוסר צניעות. קראתי ספרים על החיים במנזרים, גם שם מתפרש קשר עין ישיר כחוסר צניעות וכחוצפה.
– ידיים על המותניים היא תנועה מתנשאת, ביקורתית, אנטי חברתית, המשדרת ריחוק ונתפסת ככזו בכל העולם.
– ולבסוף, מספר מילים על תנועות הגוף באופן כללי, שלנו הישראלים:
אפשר לתאר את תנועות הגוף של הישראלים כתנועות גדולות ורחבות. הם מרבים לדבר בעזרת תנועות הידיים, כדי להביע דעתם וכן, מרבים להרים קולם בעת שיח. הישראלים נוהגים גם לעמוד קרוב זה לזה בעת שיחה ולא תמיד שומרים על הפרטיות של האדם העומד לפניהם בתור לבנק/לדואר ועוד. הישראלים נוהגים לשוחח בקול רם בסלולר, בכל מרחב אפשרי – ברחוב, בתור לאן שהוא, בהמתנה לאן שהוא, באוטובוס, בחנות… כל הדברים הללו לא מקובלים ברבות מארצות תבל ונתפסים כוולגריות ו/או חדירה לרשות הפרט.
– כיון שהתנועות שונות הן ופירושים רבים להם בסביבות החיים שלנו, אני מציע להעלות על נס תנועה אחת המקובלת בכל העולם. תנועה הפותחת לבבות המרככת הבעות המעודדת ומקבלת וזהו החיוך.
החיוך מוכר בכל העולם כדרך נעימה להביע רגשות חיוביים והתעניינות בבן השיח.
יאה אפוא, לסיים מאמר זה בחיוך…
